ביה"ד לעבודה: הנזקים בעמוד השדרה של המנתח נבעו מתנאי העבודה שלו
לפסק הדין בעניין ד"ר מ.י. נ' המוסד לביטוח לאומי
רופא מנתח שעבד בבי"ח למעלה מ 34 שנים, נאלץ להפסיק לעבוד בשל כאבי גב עזים, והגיש תביעה לביטוח הלאומי שיכיר בנזקים שנגרמו לעמוד השדרה שלו כפגיעה בעבודה. הביטוח הלאומי דחה את התביעה והרופא פנה לבית הדין לעבודה. מה נקבע?
בעקבות המלצת רופאה תעסוקתית אליה הופנה לאחר שהתלונן על כאבי גב קשים, הפסיק רופא ומנתח אא"ג את עבודתו בבית חולים 'העמק', בו עבד במשך כ 34 שנים, והמשיך לעבוד במשרה חלקית בלבד במרפאות קופ"ח. בשנת 2011 הפסיק לעבוד לחלוטין, בשל שינויים ניווניים בעמוד השדרה שלו.
הרופא הגיש הודעה על פגיעה בעבודה לביטוח הלאומי, וזה דחה אותה, בקובעו כי מדובר בתחלואה טבעית שאין לה קשר לעבודה.
בתביעה שהגיש כנגד החלטת הביטוח הלאומי לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, טען הרופא כי עשרות השנים בהן ביצע ניתוחים ובדיקות, בגינם נאלץ לעמוד ממושכות כשהוא מכופף ורכון, הם שהובילו לפגיעה בגבו.
הביטוח הלאומי שביקש לדחות את התביעה ללא מינוי מומחה, טען כי היה על הרופא להראות כי לאורך שנות העבודה ביצע סדרת תנועות מסוימת שחזרה על עצמה שוב ושוב, אולם במקרה זה, מרבית עבודתו הייתה בתנוחה ולא בתנועה, וכללה תנועות ותנוחות נוספות מלבד כיפוף ורכינה.
עמדות הביטוח הלאומי 'משתנות כמטוטלת'
השופט חיים ארמון קיבל את התביעה. תחילה הורה השופט על מינוי מומחה, בקובעו כי כאשר לאורך שנים, בהן עבד הרופא 6 ימים בשבוע, כ 9 שעות ביום, הוא ביצע עבודתו בעודו כפוף ורכון, יש לבדוק האם הפגיעה בגבו קשורה לתנאי עבודתו.
בניגוד לעמדת הביטוח הלאומי נקבע, כי עצם העובדה שמדובר בתנוחות ולא בתנועות סדרתיות, וכי הרופא עשה תנועות נוספות במהלך יום העבודה, אין בה כדי לשלול את את הקשר בין העבודה לפגיעה.
"אפשר ליטול לדוגמא מקרה של אדם שעבד במשך 15 שנה, 4 שעות ביום, על פס ייצור עם סדרה אחת של תנועות חוזרות ונשנות. במקרה כזה, סביר להניח שהנתבע לא היה חולק על קיומה של תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה... האם מצבו של אותו אדם אמור להשתנות רק מפני כך שיום העבודה שלו היה ארוך יותר ובנוסף לאותן 4 שעות של ביצוע סידרת תנועות חוזרות ונשנות, הוא ביצע גם תנועות אחרות במשך עוד 4 שעות ביום העבודה?", שאל השופט וענה על השאלה בשלילה.
השופט מצא לנכון להעיר, כי עמדות הביטוח הלאומי בעניין תורת המיקרוטראומה 'משתנות כמטוטלת' והמליץ לו לגבש עמדה אחידה, על מנת שלא יגיע למצב בו הוא מחליט החלטות שונות במקרים דומים, ומכאן הדרך לאפליית המבוטחים- קצרה.
משממצאי המומחה העלו כי השינויים הניווניים בעמוד השדרה של הרופא הושפעו משמעותית מכך שביצע תנועות ממושכות ואחידות לאורך שעות במשך שנים, קבע השופט כי יש קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע לבין הנזק שנגרם לו, ומשכך- מדובר בפגיעת עבודה. הביטוח הלאומי חויב לשלם לתובע שכר טרחה של 5,850 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד רוני אסלייח
- ב"כ הנתבע: עו"ד לובנא תלחמי-סוידאן
לפסק הדין בעניין ד"ר מ.י. נ' המוסד לביטוח לאומי
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
